מכתב אישי לשרת החינוך לימור לבנת [ב']
מכתב המשך
מאת: אלכס לוין
מכתב אישי לשרת החינוך
שלום לך שרת החינוך,
יודעת את, כבוד השרה, כי לאחר פרסום מכתבי הראשון אליך לפני כשבוע ימים קבלתי בדואר האלקטרוני שלי 619 מכתבים ממורים, תלמידים לשעבר, תלמיד אחד בהווה, מפקחים, מנהלי בתי ספר ומשני יורדים אחד מארה"ב והשני מאוסטרליה וכן מכתבים רבים של סתם אזרחים, אשר עברו במערכת החינוך בזמן זה או אחר.
את יודעת, שרת החינוך, כי על אף כל המכתבים הנ"ל אני מאוכזב. המתנתי למכתב תשובה ממך אך לא קבלתי. אני יודע כי קבלת את מכתבי אך אולי לא קראת אותו, אני יודע כי מכתבי פורסם במספר צורות במשרד החינוך, כגון - הוכנס באופן רשמי באתר של מנהל החברה והנוער, בפורום מדריכי של"ח ארצי, כמו כן ידוע לי כי מכתבי הודפס על סטנסילים במשרדך על-ידי מספר עובדים וכן במספר מחוזות למען העובדים שלא קראו את המכתב מהאתר עצמו.
כבוד השרה ציפיתי לקרוא את תגובתך אך היא בוששה מלבוא. חבל. אני תקווה כי לאחר פרק ב' של מכתבי תגיבי ותכתבי את את הפרק השלישי. בידידות אמת אלכס לוין.
להלן מכתב ההמשך
כבוד השרה, את הרי יודעת כי אני מלווה את משרד החינוך בלמעלה משנות דור, אני כותב מכתב זה מתוך כאב עמוק על הנעשה במערכת ומתוך חשש אמיתי לקריסת המערכת, לנוכח החשש האמיתי כי אנו ממשיכים להתדרדר כך שיהיה קשה לשקם את המערכת. לומר לך את האמת - איני מאמין כי בדרך שהמערכת צועדת כרגע היא תעלה על דרך המלך. אינני מתייחס בכוונה למסקנות ועדה זאת או אחרת, כי אינני מעונין להתייחס אליהן. שינויים בחינוך צריכים להתבצע בשקט ולא בכל תרועה רמה. מי שצועק 'הופ' לפני שקופץ מעבר לנהר בדרך כלל לא מצליח בקפיצתו, אלא קפיצתו וצעקת ה'הופ' נועדו למען משיכת תשומת הלב ולמען הצעקה שתישמע. אני מקווה שהצעקה הפעם היא צעקה שתביא לחצית הנהר על אף שאני לא מאמין בכך וימים יגידו.
מחוזות מיותרים:
כבוד השרה אם מדברים על שומן במערכת החינוך ועל בזבוז ומגלומניה הרי לך כמה דוגמאות. כן, אני יודע שלא את יצרת אותן, אך את יכולה להיפרע מעודפי סרח אלו. כמה מחוזות צריך משרד החינוך, שניים או אולי שלושה, או אולי ארבעה. יש לך ארבעה מחוזות, דרום, חיפה, מרכז, תל אביב, אבל כאן לא נגמרים המחוזות. יש לך מחוזות בשמות אחרים. חינוך דתי, חינוך יסודי, חינוך מבוגרים, חינוך מיוחד, חינוך פנימייתי (בו נדון בהמשך), חינוך התיישבותי (בו נדון בהמשך), חינוך קדם יסודי, כוח רב משימתי? מה זה בדיוק או אולי מעשה בריאה למען? לשכת ההדרכה, מדען ראשי, מנהל חברה ונוער, מנהלת טיולים,
מנהלת שוויון בחינוך? באמת שצריך שייוון בחינוך כי הוא איננו אך מקבלי שכר יש ויש.
אז טוב שאין שיוויון - כך יש פחות אבטלה, ויש הנצחת השוויון כדי שתהיה פרנסה לפועלים למען השוויון, מנהלת ספורט מנהלת תקציבים ועוד ועוד ועוד וכול המנהלים בכל המנהלות ובכל המחוזות ובכל האגפים מקבלים שכר די גבוהה של סמנכ"לים ושל מנהלים בכירים והם מייצרים כנסים מיותרים ודפי עבודה שאף אחד לא קורא ולא צריך, מוציאים פרסומים שנגנזים במקרה הטוב ובמקרה הגרוע מפעלי הנייר גורסים אותם. כך נכרתים אלפי עצים ברחבי העולם בכדי לספק את תאוות היצירה של כל אותם גופים חסרי מעש, שאף אחד לא צריך והם קיימים כי מי שהוא ייצר בכדי לתת מינוי זה או אחר וליצור תפקיד זה או אחר למען...
כבוד השרה את יודעת כמה בזבוז קיים אצלך במשרד, כל אותם אוכלי חינם חיים יפה על חשבון אותם תלמידים שמקצצים להם בשעות הלימוד, שאין אפשרות לממן להם חוגים, כי אין כסף להחליף גגות אסבסט בכיתות מתפוררות ושמסרטנים את ילדנו, אין להזכיר כמובן את מפעל ההזנה שבסופו של דבר יינתן רק לשכבות החזקות והשכבות הזקוקות לכך לא יזכו במפעל ההזנה. למה לא יזכו על כך נדבר בהמשך מכתבי.
כבוד השרה תקצצי את מרבצי השומן הללו, תאחדי מחוזות ואגפים ותת אגפים ותראי כמה משרות שמנות תחסכי, הוי כמה צעקות יקימו כל אותם פקידים מדושני עונג אשר כל מלאכתם היא מלאכת קודש לעשיית אפס, הם גורמים רק לנזק בעצם הימצאותם במערכת. צאי וראי מה נעשה במדינות אחרות, אך לא כדאי הדבר, אנו הרי מדינה בגודל עיר - כמו פריז. לא, אנו קטנים יותר, או לונדון או ניו יורק או ברלין, כבוד השרה בכל הערים שהזכרתי ויש עוד רבות כאלו בעולם יש בהן פחות עובדים מאשר במשרד החינוך במדינתנו הקטנה, מדינה שהיא בגודל עיר. בכל הערים הללו יש יותר תלמידים מאשר במדינתנו. בפריז ובלונדון יש כארבעה מיליון תלמידים על כל גווניהם - ואצלנו?
בניו יורק ובמוסקבה יש כששה מיליון תלמידים ובהן יש פחות סמנכ"לים ומחוזות. ראי איזה פלא - החינוך שם יותר טוב מאשר בארצנו הקטנה אך הבזבזנית, וכדבר המשורר "ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאוד", כן, אני יודע כי נאמרו הדברים בהקשר אחר. ואני אומר לך כבוד השרה, ראי השרה כי היינו בזבזנים עד מאוד (כבוד השרה תרשי לי לא לציין את שם המשורר כאן כי את לבטח יודעת את שמו ואם את לא יודעת תבחני את מורייך לספרות ומי שלא ידע, תשלחי אותו ללשכת העבודה כי הוא לא מורה לספרות).
החינוך ההתיישבותי והחינוך הפנימיתי
כבוד השרה יש לך שתי פונקציות במשרדך - החינוך ההתיישבותי והחינוך הפנימיתי שהם זהים לחלוטין, החינוך ההתיישבותי גוף שהוקם בראשית המדינה בכדי לתת גוון מתאים לחינוך במושבים בקיבוצים וכן לבסס את החינוך הפנימיתי וכן את בתי הספר החקלאים. כיום, כבוד השרה, כל המנהל הזה, כל המנגנון הזה מיותרים בהחלט והכל נעשה שם בכדי לתת עוד משרות לגופים חסרי זכות קיום לחלוטין. כל המערכת הנ"ל מונה פחות מ-600,000 תלמידים פחות מרשת עמל או רשת אורט פחות ממספר תלמידים בעיר ממוצעת, אך המנהל הזה בזבזן רציני ביותר.
במערכת הזאת מקבלים קיבוצים שעות רבות עבור תלמידיהם, שעות הוראה פי שניים ואף לפעמים יותר מכל מערכת אחרת. הכיתות שם מאוכלסות בצמצום, אין שם 40 תלמידים בכיתה, יש שם כיתות גם עם 15 תלמידים, יש הזרמת כספים אדירה ובלתי מובנת, יש תקציבי ענק שהולכים להעשרה, שילדי העיר לא מקבלים, כמובן שלא אנשי עיירות הפיתוח או ילדי הבדואים ואו הדרוזים ולמה שהם יקבלו?
אם הם יצטרפו לחינוך ההתיישבותי יקבלו, כפי שעשו עשרות בתי ספר חרדיים ודתיים, הצטרפו לחינוך ההתיישבותי וקיבלו. כך, הגדילו לכאורה את מספר התלמידים בחינוך ההתיישבותי, על-אף שאין להם כל זיקה לחינוך הנ"ל, אך הם נקלטו שם, כי כך אותו גוף מיותר לחלוטין יכול להציג כי יש לו תלמידים רבים יותר. מדהים לא? כבוד השרה תבדקי. כדאי לך. הפנימיות הריקות או הרקות למחצה בחלקן אין להן זכות קיום מה איתן? אני לא רוצה להרחיב בנושא את הדיבור כי אז יגידו יש לך אינטרס בכך. תאמיני לי, כבוד השרה, על החינוך הפנימייתי אפשר לכתוב ספר, על כישלונותיו ועל חוסר תפקודו, כיצד הוא לא ממלא את ייעודו ומדוע הוא נכשל במדינת ישראל לעומת אנגליה או גרמניה ועוד. חבל לזרות מלח על הפצעים הפתוחים שלא יגלידו עד אשר לא יטופל הנושא לעומק.
ועל החינוך ההתיישבותי ואו החקלאי לכאורה ,כן כבוד השרה ,הכל למרעית עין. בתי הספר החקלאיים מזמן לא ממלאים את תפקידם. אין בהם חינוך חקלאי והכל נעשה בעבודה זרה ולמען... וכאילו... ורק למטרות של קבלת תקציבים, למען חינוך שאינו קיים וחבל.
תיבדקי ותווכי לדעת כי כל מילה בסלע כתובה. רק תבדקי לא עם אנשיך האינטרסנטים אלה עם גורם חוץ מערכתי. יש צורך לשקם את המערכת באופן הדחוף ביותר למען הילדים הזקוקים לחינוך הנ"ל. יש צורך לנער את המערכת חזק חזק. סליחה, כבוד השרה, שגיתי לא לנער אלה לטלטל טלטול עז. כמו כן יש לבטל מנהל בזבזני זה וחסר יכולת להתחדש ולהשתנות. אני פעלתי רבות לבטל מנהל זערורי זה במספר תלמידים אך עתיר תקציבי ענק ובזבזני עד מאוד, היו על כך דיונים בכנסת במשרדך ועוד, אך בגלל סיבות פוליטיות לא בוטל כי הוא מזרים דרך החינוך תקציבים ל... ולעוד גורמים שחיים יפה יפה על חשבון הילדים הזקוקים למוסדות כגון אלו.
יש לבטל את המנהל הבזבזןהזה, המיותר הזה, יש לפזרו בין המחוזות. מה עושה עוד גוף שאף אחד במשרדך לא יודע מה תפקידו, הנמהל לחינוך פנימייתי. הרי בפנימיות עוסק המנהל לחינוך התיישבותי. ובכן, המנהל לחינוך פנימייתי הוקם בכדי להציק למנהל החינוך ההתיישבותי בכדי לגרום לצרות. תבדקי ותקבלי שוק. אכן, זאת הייתה מטרת ההקמה, ראי איך יפה שרד התפקיד והתנפח בשביל לא לעשות כלום. אני זוכר כאשר הוקם ואת המטרה, על כן לי אי אפשר לספר סיפורים על חשיבותו לבעלי התפקידים שחיים על חשבון הכלום, תראי כמה עודפי שומן יש במשרדך. אני לא רוצה להרחיב בסוגייה כואבת זאת פן אכתוב דברים שלאחר מכן לא יתנו לי מנוח אך יש לי מה לומר לך על כך רבות.
האינטגרציה
כבוד בשרה, בואי נדון בכמה שורות באינטגרציה שאינה קיימת והכל למרעית עין וכישלון וחידלון ענק. על איזו אינטגרציה את מתכוונת כבוד השרה, על כך שיסיעו תלמידים משכונות מצוקה בדרום תל אביב לבתי הספר המנוכרים בצפון תל אביב, בכדי שהמסכנים יראו את העושר והבזבזנות ברמת אביב? בכדי שיראו איזה מכנסי ג'ינס הוריהם לא יקנו להם, או שאף פעם הם לא יגיעו לבית הספר עם טרקטורון דמוי רכב או באופנוע או אולי במקרה הטוב יהיו להם אופניים יד שניה?
האם באמת בכיתות קיימת אינטגרציה, אם את חושבת שכן אז את שוגה שגיאה מרה, אין כל אינטגרציה, יש שנאה, יש אפילו כיתות נפרדות, כפי שיש כיתות נפרדות למרבית הילדים האתיופים, הם לומדים יחד לכאורה אך הכל כבאילו, אין חברויות אמת, אי אפשר ליצרן, הכיצד יגיע ילד חסר אמצעים לחברו בעל האמצעים כאשר ההסעה הביתה יוצאת חמש דקות לאחר הצלצול? הפעילות, החוגים, מתקיימת אחר הצהרים ובערב ועולה כסף רב ואין הסעה. כיצד הוא יגיע? כמו כן, ילדים מבתים עשירים יש להם צרכים אחרים והעניים לא יגיעו לבתיהם, כי לאחר מכן לא יוכלו להזמין את חבריהם העשירים לבתיהם בגלל הבושה. חוץ מזה גם לא כל כך נוצרות חברויות והכל בגדול, יש יוצאים מן הכלל, גם בסדום.
יש לתת לכל מגזר שהוא, וללא כל בושה ומשוא פנים והתחסדות יתרה, חינוך זהה וטוב. להחזיר את גאוותם של השכבות החלשות ולא הנחשלות, לא צריך להשכים ילדים אלו בבוקר ולהסיעם למרחקים בכדי שיראו את עוניים. הם יודעים ומודעים למצבם הכלכלי של הוריהם ואם כל כך רוצים לעשות אינטגרציה אז שיסיעו את ילדי האזורים החזקים לאזורים הנכשלים ושם יתגברו את שעות הלימודים ושם יבנו מבני פאר. אז תבוא גאולה לעם ישראל. אך כפי שנאמר, "ידע שור קנוהו וחמור אבוס בעליו" - מי מהילדים לשכבות המבוססות בכלל ירצה להגיע לאותם מקומות עוני, אוי לאותו ראש עיר אשר יחלום על דרך כה נועזת שתקצר את ימיו על כסאו הרעוע גם כך. אז בואי נפסיק לרמות את עצמנו ונפסיק עם המשחקים של האינטגרציה המדומה.
מפעל ההזנה
כבוד השרה, כמה יפה המפעל הזה וכמה בלוף יש בו ועד כמה השכבות המבוססות ייהנו ממנו וכמה ילדים בזקוקים לכך לא יוכלו אפילו פת לחם אחת.
כבוד השרה - המימון - רבע תקציב ייתן המשרד, רבע תיתן קרן רא"שי הידועה לטוב, קרן פרטית של תורמים מצרפת תממן אוכל לילדים רעבים מישראל, איזו בושה למדינת ישראל שזקוקה לנדבות של גביר יהודי צרפתי מכובד לממן אוכל לילדים רעבים בישראל. את מבינה, כבוד השרה, לילדים רעבים בישראל. ילדים רעבים בישראל - תקצצי את המנהל לחינוך התיישבותי על תקציבי מילירדי השקלים שלו ולא תזדקקי לשלושים מיליון שקל של קרן רא"שי למען ילדים רעבים בישראל. רבע תקציב יממנו הילדים הרעבים ורבע מהתקציב תממנה העיריות שלא שילמו משכורות זה שנה ויותר.
כבוד השרה בואי ונעלה לדוגמה רק עיר אחת, על 8,000 ילדיה, שכולם נזקקים למפעל ההזנה, עיריית לוד, משרד החינוך ייתן את חלקו, הקרן תיתן, בואי ונאמר שהורי הילדים יגייסו 2.5 שקלים עבור האוכל, את חלקם הם יגייסו אך מהיכן עירייה רקובה זאת תשלם את 2.5 השקלים (מחיר הארוחה הוא 10 שקלים לידיעת הקוראים). העירייה לא תשלם, כי היא לא מסוגלת, היא לא משלמת שכר לעובדיה, היא לא משלמת עבור השירותים והסחורות שהיא קונה, היא לא משלמת את חשבונות הטלפון והחשמל, אז מהיכן תממן את ההזנה. כלומר, בעיר המסכנה הזאת לא יקבלו אוכל כל ילדי העיר, שכולה הוכרזה כנזקקת למפעל ההזנה.
אך יש פתרון, כבוד השרה, לפנות לארגוני צדקה נוצריים ולצעוק תצילו את ילדנו מזי הרעב, תנו לנו תרומה, אולי אפשר לקצץ במחוזות השומן הרב המצוי במשרדך. אבל כלום לא יקרה וילדי לוד לא יזכו לשבור את רעבונם. את התקציב הרי צריך לנצל, אז ילדי סביון ייהנו ממנו למועצה שלהם אין בעיות תקציביות.
חינוך מקצועי
כבוד השרה, מדינה שרוצה ליצור תעשיה ותעסוקה חייבת לטפח את החינוך המקצועי. לא להרסו. אך אנו מדינה רוויות תעסוקה שאין בה אבטלה, על כן אנו מייבאים לארץ הזאת חצי מיליון עובדים זרים חוקים ובלתי חוקים כי לנו אבטלה.
ומי צריך כאן חינוך מקצועי לנו יש נוער חכם, כולם יהיו מהנדסים, רופאים ?עורכי דין מובטלים, רואי חשבון ואנשי עסקים, מי צריך חינך מקצועי רק מטומטמים. אנו עם נאור של עסקי אוויר ופקידות גבוהה, נערי אוצר מדושני עונג, עשרות סמנכ"לים במשרד החינוך, מי אנו שנכשיר בעלי מקצוע לתעשיה כמו בגרמניה או במדינה הנכשלת ארה"ב. כבוד השרה בלי תעשיה ובלי גאווה של עובדי יצור, בלי הכשרה מקצועית, בלי טכנאים והנדסאים אנו נמשיך ונתדרדר ונחפש יותר ויותר תרומות אצל גבירים רחמניים בחו"ל, אז די לעצימת עיניים זאת ובואי נחזיר עטרה ליושנה ונחנך לעבודה, כי רק כך נחזור לכלכה איתנה ולא לעם החי על כספי החלוקה.
בתי ספר ייחודיים וחינוך אינדיבידואלי
כבוד השרה, מדינה שרוצה שיהיו לה חתני פרס נובל בתחומים השונים, מדינה שרוצה שיהיו לה ספורטאים שיקבלו מדליה באולימפיאדה או מדינה שאנשיה יצטיינו במדעים השונים מהרוח ועד למדעים המדויקים, חייבת לפתח בתי ספר ייחודיים ליחידי סגולה, בתי ספר למקצועות ייחודיים, כמו בתי ספר למדעים, לחינוך גופני, לספרות, שירה, מוסיקה ופיסיקה ועוד. לא בתי ספר מקיפים שמרוב המוניותם אינם מסוגלים לעשות כלום. רק חינוך בבתי ספר קטנים ייחודיים יחזיר אותנו למרומי החינוך העולמי, רק כך נוכל לראות את בוגרנו עומדים על דוכן מקבלי פרסי הנובל, או פרסים עבור מחקרים מדעיים ואו עבור ספרות ואו פילוסופיה.
חינוך שיוונוני לכל אינו קיים - אנו לא נולדים שיוויונים, כל אחד מאתנו שונה מחברו, על כן יש לטפח את האינדיבידואל ואת החינוך למצוינות.
אין להתבייש בכך, אין לקנא בחינוך בסינגפור אשר לא ייצור אף פעם פורצי דרך במדע העולמי, הוא ייצור אנשים קונפורמיים, חרוצים יעילים אך מטומטמים אינטלקטואלית. אנו רוצים שבחברה שלנו יהיו פורצי דרך, אנו מסוגלים לעשות זאת, הדרך ברורה רק צריך לתת לה הזדמנות, כפי שאמר נפוליאון בארמון לוקסמבורג לפני שתפס את השלטון בצרפת: "הכתר מתגלגל בביב השופכים יש צורך רך להתכופף ולהרים אותו". אכן כך עשה.
יש לך במשרדך את חכמי הדור, עשרות סמנכ"לים מדושני עונג, תושיבי אותם על המדוכה ויאירו את דברם, אם לא יצליחו תגייסי עמי ארץ כמוני ויאירו את דרכם בחושך המצריים בו הם שרויים. תזכרי טוב טוב - רק יחידים מובילים שינוי ומהפכות, על כן צריך לטפח אותם, לא דרך כיתות מחוננים, שאיני רוצה להתייחס אליהן בכדי לא להרוג יותר מידי פרות קדושות במכתב אחד.
תפתחי בתי ספר ייחודיים עם הרשמה על אזורית, תוצאי סוף סוף את משרד החינוך ואת מערכת החינוך מהרשמה כפויה באזורי רישום כפויים אשר נותנים לבתי ספר נכשלים אוויר לחיות, שלא בצדק. אך על כך אין אני רוצה לדון במכתב זה, כי הכאב של כישלון המערכת החינוכית רב הוא, שימור בתי הספר הנכשלים ולא טובים שהתלמידים שונאים אותם הוא כה רב שאין מכתב זה יכול להכיל נושא כבד זה. לנושא זה אפשר להקדיש ספר עב כרס בפני עצמו.
לסיום מכתבי זה יש עוד נושאים רבים שרציתי לכתוב על מערכת החינוך והם כואבים מאוד אך אסתפק בכך הפעם.
כבוד השרה, מצטער אני צער רב אם פגעתי בך או במי מהכפופים לך. כל כוונתי היא להאיר את הדברים מנקודת מבט שלי בלבד. אולי כל דבריי הבל המה ואת בימים אלו ממש שוקדת שקידה מרובה על שינוי פני החינוך ומי אני, אשר בא ועומד מול גדולים וחכמים ממני. על כן, קבלי מראש את התנצלותי בפנייך ובפני כל עובדי משרדך החרוצים, אשר לבטח יודעים את אשר הם עושים ויועצים לך על כן הם הביאו את מערכת החינוך להישגים עולמיים כה נאים בהבנת הנקרא בחשבון במניעת אלימות ועוד.
אני מאחל לך ולאנשי משרדך ראש השנה שמח ושנה טובה,
שלך לתמיד, אלכס.
נ.ב. כבוד השרה, ברצוני לצטט כמה ציטוטים מפרי עט של גדול סופרי ישראל אשר יום הולדתו חל ממש בימים אלו, אפרים קישון, מהקומדיה "שחור ולבן":
"זמר לבן--- הוי האפורים יצורים ממורמרים. תמיד סוער אצלם הדם. כי הם פראי אדם. לא שמעו הם על קולטורה. לא גמרו בכלל מאטורה. ועושים פה סקנדל...
זמר אפור --- היי, הלבנים, אפסים רברבנים, חושבים הם את עצמם כולם, למי יודע מה. לנו הם סוגרים כל פתח. לעצמם לוקחים כל נתח, משאירים פרורים. צבעם אמנם לבן, אך כמה הם צבועים. והם נושאים עוד נאומים על אחוות גזעים..."
ומקומדיה אחרת, בשם "אף מלה למורגנשטיין":
"בעל קיוסק שמכר פה אספרסו
והחליט להפוך לפרופסור
את הקיוסק הוא מכר
על ספרים הוא דגר
וגילה כשהפך לפרופסור
שבקיוסק... הוא הרוויח פי עשר".
מכתב המשך
מאת: אלכס לוין
מכתב אישי לשרת החינוך
שלום לך שרת החינוך,
יודעת את, כבוד השרה, כי לאחר פרסום מכתבי הראשון אליך לפני כשבוע ימים קבלתי בדואר האלקטרוני שלי 619 מכתבים ממורים, תלמידים לשעבר, תלמיד אחד בהווה, מפקחים, מנהלי בתי ספר ומשני יורדים אחד מארה"ב והשני מאוסטרליה וכן מכתבים רבים של סתם אזרחים, אשר עברו במערכת החינוך בזמן זה או אחר.
את יודעת, שרת החינוך, כי על אף כל המכתבים הנ"ל אני מאוכזב. המתנתי למכתב תשובה ממך אך לא קבלתי. אני יודע כי קבלת את מכתבי אך אולי לא קראת אותו, אני יודע כי מכתבי פורסם במספר צורות במשרד החינוך, כגון - הוכנס באופן רשמי באתר של מנהל החברה והנוער, בפורום מדריכי של"ח ארצי, כמו כן ידוע לי כי מכתבי הודפס על סטנסילים במשרדך על-ידי מספר עובדים וכן במספר מחוזות למען העובדים שלא קראו את המכתב מהאתר עצמו.
כבוד השרה ציפיתי לקרוא את תגובתך אך היא בוששה מלבוא. חבל. אני תקווה כי לאחר פרק ב' של מכתבי תגיבי ותכתבי את את הפרק השלישי. בידידות אמת אלכס לוין.
להלן מכתב ההמשך
כבוד השרה, את הרי יודעת כי אני מלווה את משרד החינוך בלמעלה משנות דור, אני כותב מכתב זה מתוך כאב עמוק על הנעשה במערכת ומתוך חשש אמיתי לקריסת המערכת, לנוכח החשש האמיתי כי אנו ממשיכים להתדרדר כך שיהיה קשה לשקם את המערכת. לומר לך את האמת - איני מאמין כי בדרך שהמערכת צועדת כרגע היא תעלה על דרך המלך. אינני מתייחס בכוונה למסקנות ועדה זאת או אחרת, כי אינני מעונין להתייחס אליהן. שינויים בחינוך צריכים להתבצע בשקט ולא בכל תרועה רמה. מי שצועק 'הופ' לפני שקופץ מעבר לנהר בדרך כלל לא מצליח בקפיצתו, אלא קפיצתו וצעקת ה'הופ' נועדו למען משיכת תשומת הלב ולמען הצעקה שתישמע. אני מקווה שהצעקה הפעם היא צעקה שתביא לחצית הנהר על אף שאני לא מאמין בכך וימים יגידו.
מחוזות מיותרים:
כבוד השרה אם מדברים על שומן במערכת החינוך ועל בזבוז ומגלומניה הרי לך כמה דוגמאות. כן, אני יודע שלא את יצרת אותן, אך את יכולה להיפרע מעודפי סרח אלו. כמה מחוזות צריך משרד החינוך, שניים או אולי שלושה, או אולי ארבעה. יש לך ארבעה מחוזות, דרום, חיפה, מרכז, תל אביב, אבל כאן לא נגמרים המחוזות. יש לך מחוזות בשמות אחרים. חינוך דתי, חינוך יסודי, חינוך מבוגרים, חינוך מיוחד, חינוך פנימייתי (בו נדון בהמשך), חינוך התיישבותי (בו נדון בהמשך), חינוך קדם יסודי, כוח רב משימתי? מה זה בדיוק או אולי מעשה בריאה למען? לשכת ההדרכה, מדען ראשי, מנהל חברה ונוער, מנהלת טיולים,
מנהלת שוויון בחינוך? באמת שצריך שייוון בחינוך כי הוא איננו אך מקבלי שכר יש ויש.
אז טוב שאין שיוויון - כך יש פחות אבטלה, ויש הנצחת השוויון כדי שתהיה פרנסה לפועלים למען השוויון, מנהלת ספורט מנהלת תקציבים ועוד ועוד ועוד וכול המנהלים בכל המנהלות ובכל המחוזות ובכל האגפים מקבלים שכר די גבוהה של סמנכ"לים ושל מנהלים בכירים והם מייצרים כנסים מיותרים ודפי עבודה שאף אחד לא קורא ולא צריך, מוציאים פרסומים שנגנזים במקרה הטוב ובמקרה הגרוע מפעלי הנייר גורסים אותם. כך נכרתים אלפי עצים ברחבי העולם בכדי לספק את תאוות היצירה של כל אותם גופים חסרי מעש, שאף אחד לא צריך והם קיימים כי מי שהוא ייצר בכדי לתת מינוי זה או אחר וליצור תפקיד זה או אחר למען...
כבוד השרה את יודעת כמה בזבוז קיים אצלך במשרד, כל אותם אוכלי חינם חיים יפה על חשבון אותם תלמידים שמקצצים להם בשעות הלימוד, שאין אפשרות לממן להם חוגים, כי אין כסף להחליף גגות אסבסט בכיתות מתפוררות ושמסרטנים את ילדנו, אין להזכיר כמובן את מפעל ההזנה שבסופו של דבר יינתן רק לשכבות החזקות והשכבות הזקוקות לכך לא יזכו במפעל ההזנה. למה לא יזכו על כך נדבר בהמשך מכתבי.
כבוד השרה תקצצי את מרבצי השומן הללו, תאחדי מחוזות ואגפים ותת אגפים ותראי כמה משרות שמנות תחסכי, הוי כמה צעקות יקימו כל אותם פקידים מדושני עונג אשר כל מלאכתם היא מלאכת קודש לעשיית אפס, הם גורמים רק לנזק בעצם הימצאותם במערכת. צאי וראי מה נעשה במדינות אחרות, אך לא כדאי הדבר, אנו הרי מדינה בגודל עיר - כמו פריז. לא, אנו קטנים יותר, או לונדון או ניו יורק או ברלין, כבוד השרה בכל הערים שהזכרתי ויש עוד רבות כאלו בעולם יש בהן פחות עובדים מאשר במשרד החינוך במדינתנו הקטנה, מדינה שהיא בגודל עיר. בכל הערים הללו יש יותר תלמידים מאשר במדינתנו. בפריז ובלונדון יש כארבעה מיליון תלמידים על כל גווניהם - ואצלנו?
בניו יורק ובמוסקבה יש כששה מיליון תלמידים ובהן יש פחות סמנכ"לים ומחוזות. ראי איזה פלא - החינוך שם יותר טוב מאשר בארצנו הקטנה אך הבזבזנית, וכדבר המשורר "ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאוד", כן, אני יודע כי נאמרו הדברים בהקשר אחר. ואני אומר לך כבוד השרה, ראי השרה כי היינו בזבזנים עד מאוד (כבוד השרה תרשי לי לא לציין את שם המשורר כאן כי את לבטח יודעת את שמו ואם את לא יודעת תבחני את מורייך לספרות ומי שלא ידע, תשלחי אותו ללשכת העבודה כי הוא לא מורה לספרות).
החינוך ההתיישבותי והחינוך הפנימיתי
כבוד השרה יש לך שתי פונקציות במשרדך - החינוך ההתיישבותי והחינוך הפנימיתי שהם זהים לחלוטין, החינוך ההתיישבותי גוף שהוקם בראשית המדינה בכדי לתת גוון מתאים לחינוך במושבים בקיבוצים וכן לבסס את החינוך הפנימיתי וכן את בתי הספר החקלאים. כיום, כבוד השרה, כל המנהל הזה, כל המנגנון הזה מיותרים בהחלט והכל נעשה שם בכדי לתת עוד משרות לגופים חסרי זכות קיום לחלוטין. כל המערכת הנ"ל מונה פחות מ-600,000 תלמידים פחות מרשת עמל או רשת אורט פחות ממספר תלמידים בעיר ממוצעת, אך המנהל הזה בזבזן רציני ביותר.
במערכת הזאת מקבלים קיבוצים שעות רבות עבור תלמידיהם, שעות הוראה פי שניים ואף לפעמים יותר מכל מערכת אחרת. הכיתות שם מאוכלסות בצמצום, אין שם 40 תלמידים בכיתה, יש שם כיתות גם עם 15 תלמידים, יש הזרמת כספים אדירה ובלתי מובנת, יש תקציבי ענק שהולכים להעשרה, שילדי העיר לא מקבלים, כמובן שלא אנשי עיירות הפיתוח או ילדי הבדואים ואו הדרוזים ולמה שהם יקבלו?
אם הם יצטרפו לחינוך ההתיישבותי יקבלו, כפי שעשו עשרות בתי ספר חרדיים ודתיים, הצטרפו לחינוך ההתיישבותי וקיבלו. כך, הגדילו לכאורה את מספר התלמידים בחינוך ההתיישבותי, על-אף שאין להם כל זיקה לחינוך הנ"ל, אך הם נקלטו שם, כי כך אותו גוף מיותר לחלוטין יכול להציג כי יש לו תלמידים רבים יותר. מדהים לא? כבוד השרה תבדקי. כדאי לך. הפנימיות הריקות או הרקות למחצה בחלקן אין להן זכות קיום מה איתן? אני לא רוצה להרחיב בנושא את הדיבור כי אז יגידו יש לך אינטרס בכך. תאמיני לי, כבוד השרה, על החינוך הפנימייתי אפשר לכתוב ספר, על כישלונותיו ועל חוסר תפקודו, כיצד הוא לא ממלא את ייעודו ומדוע הוא נכשל במדינת ישראל לעומת אנגליה או גרמניה ועוד. חבל לזרות מלח על הפצעים הפתוחים שלא יגלידו עד אשר לא יטופל הנושא לעומק.
ועל החינוך ההתיישבותי ואו החקלאי לכאורה ,כן כבוד השרה ,הכל למרעית עין. בתי הספר החקלאיים מזמן לא ממלאים את תפקידם. אין בהם חינוך חקלאי והכל נעשה בעבודה זרה ולמען... וכאילו... ורק למטרות של קבלת תקציבים, למען חינוך שאינו קיים וחבל.
תיבדקי ותווכי לדעת כי כל מילה בסלע כתובה. רק תבדקי לא עם אנשיך האינטרסנטים אלה עם גורם חוץ מערכתי. יש צורך לשקם את המערכת באופן הדחוף ביותר למען הילדים הזקוקים לחינוך הנ"ל. יש צורך לנער את המערכת חזק חזק. סליחה, כבוד השרה, שגיתי לא לנער אלה לטלטל טלטול עז. כמו כן יש לבטל מנהל בזבזני זה וחסר יכולת להתחדש ולהשתנות. אני פעלתי רבות לבטל מנהל זערורי זה במספר תלמידים אך עתיר תקציבי ענק ובזבזני עד מאוד, היו על כך דיונים בכנסת במשרדך ועוד, אך בגלל סיבות פוליטיות לא בוטל כי הוא מזרים דרך החינוך תקציבים ל... ולעוד גורמים שחיים יפה יפה על חשבון הילדים הזקוקים למוסדות כגון אלו.
יש לבטל את המנהל הבזבזןהזה, המיותר הזה, יש לפזרו בין המחוזות. מה עושה עוד גוף שאף אחד במשרדך לא יודע מה תפקידו, הנמהל לחינוך פנימייתי. הרי בפנימיות עוסק המנהל לחינוך התיישבותי. ובכן, המנהל לחינוך פנימייתי הוקם בכדי להציק למנהל החינוך ההתיישבותי בכדי לגרום לצרות. תבדקי ותקבלי שוק. אכן, זאת הייתה מטרת ההקמה, ראי איך יפה שרד התפקיד והתנפח בשביל לא לעשות כלום. אני זוכר כאשר הוקם ואת המטרה, על כן לי אי אפשר לספר סיפורים על חשיבותו לבעלי התפקידים שחיים על חשבון הכלום, תראי כמה עודפי שומן יש במשרדך. אני לא רוצה להרחיב בסוגייה כואבת זאת פן אכתוב דברים שלאחר מכן לא יתנו לי מנוח אך יש לי מה לומר לך על כך רבות.
האינטגרציה
כבוד בשרה, בואי נדון בכמה שורות באינטגרציה שאינה קיימת והכל למרעית עין וכישלון וחידלון ענק. על איזו אינטגרציה את מתכוונת כבוד השרה, על כך שיסיעו תלמידים משכונות מצוקה בדרום תל אביב לבתי הספר המנוכרים בצפון תל אביב, בכדי שהמסכנים יראו את העושר והבזבזנות ברמת אביב? בכדי שיראו איזה מכנסי ג'ינס הוריהם לא יקנו להם, או שאף פעם הם לא יגיעו לבית הספר עם טרקטורון דמוי רכב או באופנוע או אולי במקרה הטוב יהיו להם אופניים יד שניה?
האם באמת בכיתות קיימת אינטגרציה, אם את חושבת שכן אז את שוגה שגיאה מרה, אין כל אינטגרציה, יש שנאה, יש אפילו כיתות נפרדות, כפי שיש כיתות נפרדות למרבית הילדים האתיופים, הם לומדים יחד לכאורה אך הכל כבאילו, אין חברויות אמת, אי אפשר ליצרן, הכיצד יגיע ילד חסר אמצעים לחברו בעל האמצעים כאשר ההסעה הביתה יוצאת חמש דקות לאחר הצלצול? הפעילות, החוגים, מתקיימת אחר הצהרים ובערב ועולה כסף רב ואין הסעה. כיצד הוא יגיע? כמו כן, ילדים מבתים עשירים יש להם צרכים אחרים והעניים לא יגיעו לבתיהם, כי לאחר מכן לא יוכלו להזמין את חבריהם העשירים לבתיהם בגלל הבושה. חוץ מזה גם לא כל כך נוצרות חברויות והכל בגדול, יש יוצאים מן הכלל, גם בסדום.
יש לתת לכל מגזר שהוא, וללא כל בושה ומשוא פנים והתחסדות יתרה, חינוך זהה וטוב. להחזיר את גאוותם של השכבות החלשות ולא הנחשלות, לא צריך להשכים ילדים אלו בבוקר ולהסיעם למרחקים בכדי שיראו את עוניים. הם יודעים ומודעים למצבם הכלכלי של הוריהם ואם כל כך רוצים לעשות אינטגרציה אז שיסיעו את ילדי האזורים החזקים לאזורים הנכשלים ושם יתגברו את שעות הלימודים ושם יבנו מבני פאר. אז תבוא גאולה לעם ישראל. אך כפי שנאמר, "ידע שור קנוהו וחמור אבוס בעליו" - מי מהילדים לשכבות המבוססות בכלל ירצה להגיע לאותם מקומות עוני, אוי לאותו ראש עיר אשר יחלום על דרך כה נועזת שתקצר את ימיו על כסאו הרעוע גם כך. אז בואי נפסיק לרמות את עצמנו ונפסיק עם המשחקים של האינטגרציה המדומה.
מפעל ההזנה
כבוד השרה, כמה יפה המפעל הזה וכמה בלוף יש בו ועד כמה השכבות המבוססות ייהנו ממנו וכמה ילדים בזקוקים לכך לא יוכלו אפילו פת לחם אחת.
כבוד השרה - המימון - רבע תקציב ייתן המשרד, רבע תיתן קרן רא"שי הידועה לטוב, קרן פרטית של תורמים מצרפת תממן אוכל לילדים רעבים מישראל, איזו בושה למדינת ישראל שזקוקה לנדבות של גביר יהודי צרפתי מכובד לממן אוכל לילדים רעבים בישראל. את מבינה, כבוד השרה, לילדים רעבים בישראל. ילדים רעבים בישראל - תקצצי את המנהל לחינוך התיישבותי על תקציבי מילירדי השקלים שלו ולא תזדקקי לשלושים מיליון שקל של קרן רא"שי למען ילדים רעבים בישראל. רבע תקציב יממנו הילדים הרעבים ורבע מהתקציב תממנה העיריות שלא שילמו משכורות זה שנה ויותר.
כבוד השרה בואי ונעלה לדוגמה רק עיר אחת, על 8,000 ילדיה, שכולם נזקקים למפעל ההזנה, עיריית לוד, משרד החינוך ייתן את חלקו, הקרן תיתן, בואי ונאמר שהורי הילדים יגייסו 2.5 שקלים עבור האוכל, את חלקם הם יגייסו אך מהיכן עירייה רקובה זאת תשלם את 2.5 השקלים (מחיר הארוחה הוא 10 שקלים לידיעת הקוראים). העירייה לא תשלם, כי היא לא מסוגלת, היא לא משלמת שכר לעובדיה, היא לא משלמת עבור השירותים והסחורות שהיא קונה, היא לא משלמת את חשבונות הטלפון והחשמל, אז מהיכן תממן את ההזנה. כלומר, בעיר המסכנה הזאת לא יקבלו אוכל כל ילדי העיר, שכולה הוכרזה כנזקקת למפעל ההזנה.
אך יש פתרון, כבוד השרה, לפנות לארגוני צדקה נוצריים ולצעוק תצילו את ילדנו מזי הרעב, תנו לנו תרומה, אולי אפשר לקצץ במחוזות השומן הרב המצוי במשרדך. אבל כלום לא יקרה וילדי לוד לא יזכו לשבור את רעבונם. את התקציב הרי צריך לנצל, אז ילדי סביון ייהנו ממנו למועצה שלהם אין בעיות תקציביות.
חינוך מקצועי
כבוד השרה, מדינה שרוצה ליצור תעשיה ותעסוקה חייבת לטפח את החינוך המקצועי. לא להרסו. אך אנו מדינה רוויות תעסוקה שאין בה אבטלה, על כן אנו מייבאים לארץ הזאת חצי מיליון עובדים זרים חוקים ובלתי חוקים כי לנו אבטלה.
ומי צריך כאן חינוך מקצועי לנו יש נוער חכם, כולם יהיו מהנדסים, רופאים ?עורכי דין מובטלים, רואי חשבון ואנשי עסקים, מי צריך חינך מקצועי רק מטומטמים. אנו עם נאור של עסקי אוויר ופקידות גבוהה, נערי אוצר מדושני עונג, עשרות סמנכ"לים במשרד החינוך, מי אנו שנכשיר בעלי מקצוע לתעשיה כמו בגרמניה או במדינה הנכשלת ארה"ב. כבוד השרה בלי תעשיה ובלי גאווה של עובדי יצור, בלי הכשרה מקצועית, בלי טכנאים והנדסאים אנו נמשיך ונתדרדר ונחפש יותר ויותר תרומות אצל גבירים רחמניים בחו"ל, אז די לעצימת עיניים זאת ובואי נחזיר עטרה ליושנה ונחנך לעבודה, כי רק כך נחזור לכלכה איתנה ולא לעם החי על כספי החלוקה.
בתי ספר ייחודיים וחינוך אינדיבידואלי
כבוד השרה, מדינה שרוצה שיהיו לה חתני פרס נובל בתחומים השונים, מדינה שרוצה שיהיו לה ספורטאים שיקבלו מדליה באולימפיאדה או מדינה שאנשיה יצטיינו במדעים השונים מהרוח ועד למדעים המדויקים, חייבת לפתח בתי ספר ייחודיים ליחידי סגולה, בתי ספר למקצועות ייחודיים, כמו בתי ספר למדעים, לחינוך גופני, לספרות, שירה, מוסיקה ופיסיקה ועוד. לא בתי ספר מקיפים שמרוב המוניותם אינם מסוגלים לעשות כלום. רק חינוך בבתי ספר קטנים ייחודיים יחזיר אותנו למרומי החינוך העולמי, רק כך נוכל לראות את בוגרנו עומדים על דוכן מקבלי פרסי הנובל, או פרסים עבור מחקרים מדעיים ואו עבור ספרות ואו פילוסופיה.
חינוך שיוונוני לכל אינו קיים - אנו לא נולדים שיוויונים, כל אחד מאתנו שונה מחברו, על כן יש לטפח את האינדיבידואל ואת החינוך למצוינות.
אין להתבייש בכך, אין לקנא בחינוך בסינגפור אשר לא ייצור אף פעם פורצי דרך במדע העולמי, הוא ייצור אנשים קונפורמיים, חרוצים יעילים אך מטומטמים אינטלקטואלית. אנו רוצים שבחברה שלנו יהיו פורצי דרך, אנו מסוגלים לעשות זאת, הדרך ברורה רק צריך לתת לה הזדמנות, כפי שאמר נפוליאון בארמון לוקסמבורג לפני שתפס את השלטון בצרפת: "הכתר מתגלגל בביב השופכים יש צורך רך להתכופף ולהרים אותו". אכן כך עשה.
יש לך במשרדך את חכמי הדור, עשרות סמנכ"לים מדושני עונג, תושיבי אותם על המדוכה ויאירו את דברם, אם לא יצליחו תגייסי עמי ארץ כמוני ויאירו את דרכם בחושך המצריים בו הם שרויים. תזכרי טוב טוב - רק יחידים מובילים שינוי ומהפכות, על כן צריך לטפח אותם, לא דרך כיתות מחוננים, שאיני רוצה להתייחס אליהן בכדי לא להרוג יותר מידי פרות קדושות במכתב אחד.
תפתחי בתי ספר ייחודיים עם הרשמה על אזורית, תוצאי סוף סוף את משרד החינוך ואת מערכת החינוך מהרשמה כפויה באזורי רישום כפויים אשר נותנים לבתי ספר נכשלים אוויר לחיות, שלא בצדק. אך על כך אין אני רוצה לדון במכתב זה, כי הכאב של כישלון המערכת החינוכית רב הוא, שימור בתי הספר הנכשלים ולא טובים שהתלמידים שונאים אותם הוא כה רב שאין מכתב זה יכול להכיל נושא כבד זה. לנושא זה אפשר להקדיש ספר עב כרס בפני עצמו.
לסיום מכתבי זה יש עוד נושאים רבים שרציתי לכתוב על מערכת החינוך והם כואבים מאוד אך אסתפק בכך הפעם.
כבוד השרה, מצטער אני צער רב אם פגעתי בך או במי מהכפופים לך. כל כוונתי היא להאיר את הדברים מנקודת מבט שלי בלבד. אולי כל דבריי הבל המה ואת בימים אלו ממש שוקדת שקידה מרובה על שינוי פני החינוך ומי אני, אשר בא ועומד מול גדולים וחכמים ממני. על כן, קבלי מראש את התנצלותי בפנייך ובפני כל עובדי משרדך החרוצים, אשר לבטח יודעים את אשר הם עושים ויועצים לך על כן הם הביאו את מערכת החינוך להישגים עולמיים כה נאים בהבנת הנקרא בחשבון במניעת אלימות ועוד.
אני מאחל לך ולאנשי משרדך ראש השנה שמח ושנה טובה,
שלך לתמיד, אלכס.
נ.ב. כבוד השרה, ברצוני לצטט כמה ציטוטים מפרי עט של גדול סופרי ישראל אשר יום הולדתו חל ממש בימים אלו, אפרים קישון, מהקומדיה "שחור ולבן":
"זמר לבן--- הוי האפורים יצורים ממורמרים. תמיד סוער אצלם הדם. כי הם פראי אדם. לא שמעו הם על קולטורה. לא גמרו בכלל מאטורה. ועושים פה סקנדל...
זמר אפור --- היי, הלבנים, אפסים רברבנים, חושבים הם את עצמם כולם, למי יודע מה. לנו הם סוגרים כל פתח. לעצמם לוקחים כל נתח, משאירים פרורים. צבעם אמנם לבן, אך כמה הם צבועים. והם נושאים עוד נאומים על אחוות גזעים..."
ומקומדיה אחרת, בשם "אף מלה למורגנשטיין":
"בעל קיוסק שמכר פה אספרסו
והחליט להפוך לפרופסור
את הקיוסק הוא מכר
על ספרים הוא דגר
וגילה כשהפך לפרופסור
שבקיוסק... הוא הרוויח פי עשר".
